החלטה בתיק ת"א 53836-11-10

1. בפני בקשה לפסילת המומחים הרפואיים שמונו על ידי בית המשפט בתחומי האורטופדיה והפסיכיאטריה.

רקע עובדתי

2. התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, בגין נזקים שנגרמו לו עקב תאונת דרכים. ביחד עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה. משהובא התיק בפניי ביום 11.3.13, הוריתי על מינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדי והפסיכיאטרי (להלן: המומחים הרפואיים).

הבקשה

3. ביום 16.9.13, הגיש התובע בקשה לפסילת המומחים הרפואיים. זאת, מאחר שלטענתו, המומחים נחשפו לחומר רפואי האסור בהגשה בהתאם לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: תקנות הפיצויים). בין יתר המסמכים שהועברו למומחים על ידי ב"כ הנתבעת:- מסמך של המוסד לביטוח לאומי שכותרתו היא "אבחון רפואי" על כל נספחיו , מסמך של המוסד לביטוח לאומי שכותרתו היא "חוות דעת רפואית", מסמך של המוסד לביטוח לאומי שכותרתו היא "חוות דעת רופא מוסמך לעניין כושר ההשתכרות", מסמך של המוסד לביטוח לאומי שכותרתו היא "אבחון רפואי-רופא מוסמך", מסמך של המוסד לביטוח לאומי שכותרתו היא "חוות דעת רופא מוסמך לעניין כושר ההשתכרות", מסמך של המוסד לביטוח לאומי שכותרתו היא "חוות דעת רפואית", מסמך של המוסד לביטוח לאומי שכותרתו היא "אבחון רפואי-רופא מוסמך", מסמך של המוסד לביטוח לאומי שכותרתו היא "חוות דעת רפואית", מסמך רפואי שכותרתו "דו"ח סיכום" מיום 21.10.04 עליו חתום מר עומר גבריאל, פיזיותרפיסט (להלן: המסמכים).

טענות הצדדים

4. לטענת התובע משלוח המסמכים הנ"ל מהווה הפרה בוטה של תקנות 8 ו-9 לתקנות הפיצויים המתירות לשלוח למומחה אך ורק מסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לנפגע ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול ובלבד שלא תוגש למומחה חוות דעת רפואית. מטרת התקנות הנ"ל הינה לאפשר למומחה לקבוע את מצבו הרפואי של התובע על יסוד התרשמותו האובייקטיבית בלבד ומבלי שהחלטתו תושפע על ידי חוות דעת של רופא אחר. לטענת התובע המסמכים שצירפה הנתבעת לעיון המומחים מהווים חוות דעת או חלק מהם ועלולים להשפיע על שיקול דעתם של המומחים. כמו כן, אין המדובר במסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי בתובע. לפיכך, ומאחר שהתובע טרם נבדק על ידי המומחים, ביקש התובע לפסול את המסמכים ולהורות על החלפת המומחים.

5. לטענת הנתבעת המסמכים אינם מסמכים פסולים, ואף אם הם פסולים אין מקום לפסילת המומחים. לטענת הנתבעת יש לאבחן בין שליחת מסמכים הנ"ל שנוצרו לאחר התאונה לבין משלוח מסמכים שיש בהם קביעות המתייחסות למצבו של התובע לפני התאונה. הנתבעת לומדת גזרה שווה בין עניין זה לבין משלוח חוות דעת של מומחה באותו תחום בהליך קודם. בעניין זה, נקבע שאין מניעה להעברת חוות דעת זו למומחה שמונה  בהליך החדש. כמו כן, הביאה הנתבעת בתגובתה פסיקה של בתי משפט מחוזיים ובתי משפט השלום התומכים בדעתה. לחילופין, טענה הנתבעת כי גם אם המסמכים פסולים אין מקום לפסילת המומחים. זאת, מאחר שעל פי ההלכה הפסוקה דבר זה יעשה רק כאשר המדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שגרם לעיוות דין.

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, על מנת לחסוך בהליכים מיותרים, דיונים ארוכים ובהוצאות מרובות, הצעתי לצדדים כי בהנחה שהתובע טרם נבדק על ידי המומחים הבקשה תתקבל והמומחים הרפואיים יוחלפו. התובע הסכים להצעת בית המשפט אך הנתבעת הודיעה כי היא עומדת על עמדתה לפיה המסמכים אינם פסולים וביקשה שבית המשפט יחליט תחילה בנושא זה על מנת שתוכל לשקול את ההצעה להחלפת זהות המומחים.

דיון והכרעה

7. תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, קובעת:-

"(א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנתבע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול הנוגעים לעניין שבמחלוקת ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית.

(ב) תוך ארבעים וחמישה ימים מקבלת המסמכים, רשאי כל בעל דין להמציא למומחה מסמכים כאמור בתקנת משנה (א) אשר הנפגע לא המציאם לו." [ ההדגשות הוספו ].

8.  הלכה פסוקה היא כי:-

" אין להציג את דוחות הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בפני המומחה שנתמנה על ידי בית המשפט, זאת לאור הוראת  תקנה 8(א)בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, ואף מטעמים של מדיניות: הצגת מסקנותיהן של הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי בפני המומחה לפני שיגבש את עמדתו המקצועית עשויה לפגוע בשיקול הדעת העצמאי שלו." (א. ריבלין תאונת דרכים (מהדורה רביעית, 2012) 768; רע"א 2985/90 שרעבי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם); רע"א 4638/00 שני נ' חלוקה, (7.8.00); רע"א 358/02 פרץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (25.3.02).

9. כמו כן, קבע בית המשפט העליון ברע"א 1426/03 בלאל נ' אברג'יל (27.2.03) כי:-

" ... אין מקום להבחין בין חוות דעת של המוסד לביטוח לאומי שנערכו לאחר תאונת הדרכים, אשר אין מחלוקת שהינן אסורות בהצגה בפני המומחה מטעם בית המשפט (ר' למשל, רע"א 4638/00 שני נ' חלוקה, תק-על 2000(3)70), לבין חוות דעת כאלו שנערכו לפני התרחשות תאונת הדרכים... הוכחתו של מצב רפואי קודם לתאונת הדרכים תתבצע בדרך בה מוכח כל עניין שברפואה בתביעות המתנהלות על פי החוק: על ידי מתן חוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט, המסתמך, בין היתר, על תיעוד רפואי שמוגש לו על ידי הצדדים והעומד בהגדרות תקנה 8 ותקנה 9 בתקנות. במסגרת זו, חוות דעת רפואיות של המוסד לביטוח לאומי (אשר אינן מוצגות במסגרת סעיף 6ב' לחוק) אסורות בהצגה למומחה- גם במקרה בו הן מתייחסות למצבו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, וגם במקרה בו הן מתייחסות למצבו של הנפגע לאחר תאונת הדרכים."

10. לפיכך, המסמכים המהווים ברובם חוות דעת ואבחונים של המוסד לביטוח לאומי, הינם אסורים להצגה למומחים הרפואיים שמונו על ידי בית המשפט. המסמכים אינם בדבר הטיפול הרפואי שניתן לתובע ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול כאמור בתקנה 8 לתקנות הפיצויים והצגת מסקנותיהן של הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי בפני המומחים, לפני שיגבשו את עמדתם המקצועית, עלולה לפגוע בשיקול דעתם העצמאי. אין בסיס בהלכה הפסוקה של בית המשפט העליון לאבחנה שערכה הנתבעת בין מסמכי המל"ל שנוצרו לאחר התאונה לבין המסמכים שמתייחסים למצבו של התובע לפני התאונה.

11. לגבי המסמך הרפואי שכותרתו "דו"ח סיכום" מיום 21.10.04, עליו חתום מר עומר גבריאל, פיזיותרפיסט.  מסמך זה לא שייך למסמכי המל"ל ואין בסיס לטענת התובע שהוא מהווה חוות דעת אסורה להצגה בפני המומחים.